חודש אפריל בחייה של חברת הפקה הינו חודש עמוס ומורכב. רצף אירועים לא שיגרתי המתחיל באירועי חוה"מ פסח, דרך יום השואה, ימי הזיכרון, ימי העצמאות ופזילה לסגירת אירועי הקיץ המתקרבים. כל אירוע עם הניואנסים שלו, עם הדגשים שלו, התכנים שלו, ימים שונים, מקומות שונים, אירועים באולמות, בשטח הפתוח וכדומה.
הבעיה המרכזית היא כאמור רצף האירועים וחוסר היכולת לתת לכל אירוע את היחס המגיע לו. הרי כמו שאומרים, כל אירוע הוא כמו ילד, הוא דורש השקעה...
עיקר הבעיה נמצאת ביומיים של ערב יום הזיכרון וערב יום העצמאות.
בנוסף, רוב אירועי הזיכרון והעצמאות הינם אירועים שנתיים אשר חוזרים על עצמם מידי שנה, אז איך אפשר לגוון? כיצד ניתן להביא קהלים נוספים, הרי גם הקהל כמעט ולא משתנה?
השמועה טוענת כי אירועי יום הזיכרון והעצמאות יהיו השנה טעונים ביותר עקב המצב החברתי. נשאלת השאלה מדוע, הרי דווקא אלו הימים שאמורים לגרום לנו להיזכר באחדות העם שלנו.
בכל אופן, עולם ההפקות מנסה לגוון ולשדרג את עצמו באמצעות הפיכת רב מימדי – כל שיר מקבל וידאו ארט ועיבוד מוסיקלי חדש. כבר זמן רב לא "רק מקשיבים" לשיר אלא עוטפים אותו בעטיפה ויז'ואלית.
גם בצד המוסיקלי ישנם שינויים – אמנים רבים מבצעים שירים שאינם מזוהים איתם בכדי לתת עומק לשירים מסוימים. גם עיבודים שונים לשירים נותנים תחושה שכאילו נכתב שיר חדש.
היות ובשנים אחרונות נכתבים פחות שירי שכול ופחות שירים של נופי הארץ אז נוצר מצב שכל שיר "עצוב" עם מילים המביעות רגש וגעגוע הופכים לשירים לימי זיכרון...
ומה קורה למחרת?
הופכים "דיסקט", השכול והעצב מקבלים צבעים שונים והופ צריך לגייס אנרגיות ולהתחיל לשמוח.
לסיכום:
חול המועד פסח – הפסטיבלים הרגילים בהם מקווים שיגיע קהל כי כולם בחו"ל
יום השואה – עם כל הכאב אירועים פחות מושקעים (נורה אדומה לרשויות המקומיות ומשרדי החינוך והתרבות)
יום הזיכרון – כיצד מגוונים את האירוע מידי שנה
ימי העצמאות – מהיכן מגייסים את האנרגיה ואיך שומרים על הבלגן החיובי
פזילה לכיוון אירועי הקיץ – סגירת אמנים וסיורי לוקיישן
חודש אפריל שמח לכולם